החופש הגדול. אם זה גורם לכם לחפש אוויר בדחיפות כנראה יש לכם ילדים בגילאים הצעירים ומסתבר שהם גם מאוד פעילים. ואז אתם רק חושבים על החופש הגדול ומתכסים בזיעה קרה בלי קשר ללחות הבלתי נסבלת שבחוץ.
החופש הגדול הוא "אתגר" לא פשוט עבור כל הורה. עבור הורים לילדים עם הפרעת קשב האתגר עשוי להיות בלתי נסבל, אם במהלך השנה קשה לנו להעסיק אותם ולקבל 60 שניות של שקט, מה יהיה ב-60 הימים הבלתי נגמרים שנקראים החופש הגדול? ויותר מכך אם במהלך שנת הלימודים אנו עומדים מול הצוות החינוכי ומגוננים על הילד. מי יגונן עליו כעת מפנינו?
טיפ ראשון – נזכור שהילדים המדהימים, שבורכו באנרגיות בלתי נגמרות, לא פשוט להם בחיים! כן, היומיום הוא מלחמה, מלחמה פנימית עם הדחף האימפולסיבי ומלחמה חיצונית על לב הסביבה. כל מה שבא לכל כך הרבה ילדים בקלות, דורש מהם מאמץ עילאי, גם כשהם מטופלים תרופתית – להתרכז, ללמוד, להתמקד, להתארגן, להבין מה קורה מסביבם, להיקשר ולהצליח חברתית, להצליח בחוגים, למצוא מה הם אוהבים ואז להצליח לתעדף מה אוהבים ורוצים יותר ומה פחות, להתגבר על הפחדים והחרדות, להרגיש שהם שווים וראויים, לנסות להיות פחות קופצניים כי לא כיף כשכולם מסתכלים עליך בעין עקומה כאילו אתה דבר שרק מפריע לסביבתו.
ואז מגיע החופש הגדול. ואנחנו, ההורים של הגוזלים הקופצניים האלה, נכנסים לחרדות – חייבים להעסיק אותם. חייבים שהם יהיו במסגרת רוב החופש לפחות, וצריך תכנית סדורה לימים ללא מסגרת, וכמובן הפערים הלימודיים הנושפים בעורף, להשלים במתמטיקה ו/או לתרגל באנגלית ו/או לרכוש אסטרטגיות למידה ו/או כל דבר אחר. אנחנו נלחצים והם, שניחנו בדרך כלל ברגישות יתר לסביבתם, סופגים את הלחץ שלנו ולעיתים מפרשים אותו כחוסר רצון שלנו להיות איתם. ועם יד על הלב? זה לא שאנחנו לא רוצים, לפעמים קשה לנו יותר מידי ולפעמים אנחנו פשוט מותשים בעצמנו. רוצים להיות בשבילם הכי בעולם ולא ממש יודעים איך.
איך צולחים חופש גדול עם הפרעת קשב ביתית?
קחו אויר! לפני הכול, ארגנו לעצמכם ההורים פרקי זמן להתאווררות ומילוי מצברים. הפסקות אלו הם הדלק עבורכם להמשיך לתפקד ביישוב הדעת. אל תוותרו על כך.
דאגו למסגרת. מסגרת חווייתית שתאפשר התפרקות מבוקרת. בריכה, משחקים, פארק, פעילויות בחוץ, פעילויות יצירה וכל מה שיעזור להם לשחרר אנרגיות הם זקוקים לזה ממש!
שמרו על סדר יום ברור ומובנה. הסתיימה הקייטנה צרו סוג של מסגרת בבית – טווחים יחידות זמן (בשונה מזמן מוגדר) של זמן לקימה, עשיה, חברים. שלבו ביום שלהם מטלות בבית, מותר לקום מאוחר ומותר להתבטל מעט, אבל אל תסירו מהם לגמרי אחריות מהדברים הבסיסיים , הילדים שלנו זקוקים כאמור לגבולות גם בחופש, זה עושה להם סדר..
שוחחו על הגבולות, בחרו היכן לשחרר בחופש ועד כמה. הבהירו לילדים שבחופש אתם מרשים, ובחזרה לשגרה חוזרים לגבולות המוכרים….
תנו ליצירתיות לפרוץ. החופש הוא הזדמנות נפלאה לתת ליצירתיות של הילדים במה. לפעמים נראה לנו שמצופה מאיתנו לרוץ עם הילדים ממקום למקום בימי החופשה, ממש לא. תנו לילדים לתכנן ולהפעיל פעילות משפחתית בימים מוגדרים. הציבו גבולות מתאימים וסייעו בידם לחוש עשיה חיובית.
שהו עם הילדים. מעבר לבישולים לכביסות ולשיחות הנכנסות. הילדים רוצים לחוש אותנו איתם. משחקים, מפטפטים, וצוחקים. זו הזדמנות נפלאה להעניק להם שעת איכות מבלי רעשי רקע של "מה בדיוק היה היום בכיתה?" או "מדוע לא סיימת ללמוד למבחן. ?"
הלימודיים לחלק מהילדים הם פשוט מטרד. והפערים הנצברים לאורך השנה מחכים ליד גואלת בימי החופשה. תחמו זמן מוגדר ללמידה. שמרו כי נושא זה לא יעיב על כל ימי החופשה. חשבו איך ניתן לשלב תרגול למידה בדרך עקיפה ולא מעיקה תוך כדי משחק או בהמתנה ארוכה.
ילדים עם הפרעות קשב שואבים אותנו ההורים במשך כל השנה. שמרו על הכוחות והאיזון בין בני הבית בימי החופשה. קבעו לעצמכם יעדים לעצירה לבדק בית תכנון וחשיבה. שימו לעצמכם מטרה להגיע לפתיחת השנה שאתם עם כוח להמשיך להשקיע ולדרבן את ילדכם לפרוח.
אל תשארו לבד. מרגישים מוצפים? חשים שאתם מאבדים את הילד שלכם? פנו לקבל עזרה מאיש מקצוע ואפשרו לעצמכם לחוש בטוב. לפעמים הורים מגיעים אלי מפורקים ואוכלים רגשי אשמה. אין סיבה, מותר להכיר בהתמודדות נכון לקבל עזרה. החשוב ביותר שתעשו זאת בדרך הטובה ביותר עבורכם.הזמינו את אימון הקשב הטוב יותר עבורכם:
(הנכתב מתבסס על מאמרה של דנה בלוך.)
