השגרה הצפויה והמתוכננת שלי שינתה פניה בין לילה.
פגישות השתנו צרכים התחלפו הדרכות הפכו ללא רלוונטיות כרגע. והלב בחזית.
אלו פנים קיבל יומן העבודה שלכם?
והלב שלכם -מה שלומו?
מי כמוני יודעת כמה יקר לכם הארגון בשגרה ועל אחת כמה וכמה בחירום.
אמת, לא פעם מנסים מומחים לזהות מה מאפיין את הארגונים המצליחים להתמודד בחירום טוב יותר מאחרים.
איך במשבר ארגונים מסוימים עסוקים בהישרדות ואחרים מצליחים לראות בו הזדמנות להסתגל, להשתנות ולצמוח?
התשובה נעוצה ברמת החוסן הארגוני שפיתח המוסד.
מהו חוסן ארגוני? תכונה הנבנית לאורך זמן ומאפשרת לארגונים להתאושש במהירות ממשברים או קושי ואף לצאת מהם מחוזקים.
איך מפתחים חוסן ארגוני?
1. מבססים מנהיגות בארגון – מנהיגות המגדירה את הכיוון ומובילה אליו, מתעדפת בשגרה ובמשבר ויודעת להעביר את הדברים באופן מיטבי לחברי הארגון.
2. דואגים למעורבות העובדים – מעורבות בחשיבה בזיהוי מוקשים ובעיות, ובמציאת דרכי התמודדות ושיפור תהליכים.
3. מפתחים מודעות מצבית – פיתוח תהליכי מודעות ובקרה שוטפת על ביצועי הארגון כך שיתריעו לנו על בעיות ויאפשרו לנו להגיב בצורה מהירה.
4. מדרבנים שיתוף פעולה –בניית שיתוף פעולה כדבר שבשגרה בין הגורמים השונים במערכת , יסייע להתגבר בצורה טובה יותר על האתגרים שמציב המשבר במקום לעסוק בבירוקרטיה ומכשולים.
5. שואפים לאג'יליות – הסתגלות ארגונית מהירה למצב משתנה.
6. יוצרים שייכות וההדדיות בזמן שגרה – משקיעים בתקשורת ארגונית כך שבזמן משבר הצוות 100% לצידכם .
חרבות ברזל. מה עושים עכשיו כדי לגדול?
1. בודקים מהו סגנון מנהיגותנו? האם כמנהלים אתם פועלים במודעות מצבית נוכחית גבוהה – מגדירים את סדרי העדיפויות בשגרה החדשה, חושבים על מנגנוני בקרה להצפת פערים ותגובתיות מהירה? האם אתם מעבירים נכון את כל אלו לצוותי הארגון כאמצעי לקידומו?
2. מהי רמת המוכנות שלנו לשינוי? האם הגדרנו מטרה וחזון לתקופה? האם תוכנית העבודה שלנו פועלת להשגתם בהתאם למצב הנוכחי?
3. מהם יחסי התקשורת ברשת הארגונית שלנו? האם אנו זוכרים את העובדים, מערבים אותם בהצפת ובפתרון בעיות, בשיפור תהליכים; התקשורת אפקטיבית? קיים שיתוף פעולה מערכתי להשגת תגובתיות מהירה וצמצום המכשולים והבירוקרטיה בדרך?
4. עד כמה אנו משקיעים בהון האנושי בארגון? בל נשכח כי המשבר פוגע במעגלי הארגון הפנימיים- עובדים וצוות. והחיצונים -לקוחות תלמידים וכו'. הנטייה הטבעית שלנו להשקיע במעגלים החיצוניים שלא ינשרו חלילה למתחרים. חשוב לזכור שהעובדים הם הידיים והרגליים שלנו. החוסן, הביטחון והחיבור שלהם למערכת ישפיעו רבות על החזרה לשגרה שלנו.
אנחנו כאן כדי לגדול.
הנכתב נעזר במאמר של נטע בן ישראל.
